הערכה עצמית היא יסוד חובה עבור מי שמחפש הצלחה בחייו. ככל שאדם יודע להכיר ביכולותיו ולהעריך עצמו, תגדל האמונה שלו בעצמו וביכולותיו וכך גם יכולת ההצלחה בחייו ובמעשיו.
אדם שמעריך את עצמו ואוהב את עצמו, יקרין זאת כלפי הסובבים אותו וישדר פתיחות, חברותיות, יהיה בטוח ושלם עם עצמו ונינוח יותר ביחסיו עם אחרים. אדם בעל תפיסת ערך עצמי גבוה, יצליח על פי רוב במעשיו ועסקיו, הבחירות וההחלטות שלו תהיינה אחראיות ושקולות, ההכרה בעצמו וביכולותיו, תעזור לו בפילוס דרכו להצלחה ולהשגים אליהם הוא שואף.
קושי בתחומי הביטחון העצמי והערכה עצמית, אינו גזרה משמים ויש דרך להשתנות, להתמודד, ללמוד, לשנות כיוון, להבין שאפשר גם אחרת – אנחנו משתנים כל הזמן ואין שום סיבה שלא נשנה ונשפר את איכות חיינו.
צריך לזכור כי הדרך שבה אנו תופסים את עצמנו – אינה אומרת שכך אנחנו נחווים גם על ידי הסביבה החיצונית והבנה של יסוד זה הינה צעד חשוב בדרך לחיזוק הערכה עצמית.
חוסר הערכה עצמית – למה זה קורה?
כמעט לכל אדם ישנם תחומים בחייו הזוכים להערכת-חסר. לפעמים זה "מוצדק" ונתמך על ידי עובדות שכן.. יש דברים שאנחנו פחות טובים בהם. לא כולם מאוד יפים, לא כולם הכי חזקים ולא כולם בנויים ללמוד הנדסת טילים. אבל אצל האדם הסובל מהערכה עצמית נמוכה באופן כללי יש עיסוק-יתר בדברים הפחות טובים שלו, או לפחות באלה שהוא עצמו מחשיב ככאלה. ההתעסקות ב"פחות טוב" משתלטת וגורמת לו לחוות את כל חייו באופן שלילי, אף שהוא עשוי להיות אומן, אשף ומומחה בתחומים רבים.
אנשים יפים עשויים לחוות עצמם באופן הפוך רק מחוסר השלמה עם נקודת חן שלא במקום וכן אי הצלחה בסגמנט לימודי מסוים (למשל מתמטיקה) עשויה לגרום לתלמיד לחשוב שהוא פשוט תלמיד לא טוב.
הבסיסים להערכה עצמית נמוכה יכולים להווצר כבר בשלבי חיים מוקדמים. זה יכול להגיע ישר מהבית, מהדרך בה נהגו באדם עוד בהיותו ילד רגיש או מסביבה ביקורתית אחרת כמו למשל יחס המורה בבית הספר. התפיסה העצמית יכולה גם להיות "מושאלת" מהדרך שבה אנשים אחרים נוהגים וחושבים על עצמם – בעיקר אנשים שאנו אוהבים וסומכים עליהם מאוד.
למשל הורה שרואה עצמו אינו מתאים ובעל כישורים נמוכים מידי להיות בעל עסק מצליח – עשוי בהתנהגות ובמילים לגרום גם לילדו לחשוב שזאת מציאות עולמו שלו (של הילד) וכי הוא עצמו גם לא יהיה מתאים לכך.
להלן מספר גורמים העשויים להוות מצע לחוסר הערכה עצמית:
מצב רפואי\פסיכולוגי – אדם הסובל מנכות פיזית או רגשית יפתח במקרים רבים דימוי עצמי נמוך. ההתרכזות בחוסר-היכולת תעיב על כל שאר הדברים הטובים יותר.
יחס מצד הורים וגורמי סמכות – בין אם ההורים או המורים בבית הספר, בעיקר בגילאים צעירים. יחס מזלזל או לא-מעריך עלול לחלחל רחוק לתוך החיים הבוגרים. אדם מבריק יכול להמשיך לראות עצמו "תלמיד לא טוב" הלאה בתוך חייו הבוגרים.
בעיות כלכליות – מחסור בכסף, גם בחיים המוקדמים וגם בחיים הבוגרים, גורם לאנשים רבים לתפיסת ערך נמוכה. אנשים הנמצאים תחת סטרס כלכלי אשר אינם מסוגלים לספק לעצמם ו\או למשפחתם את מה שהיו רוצים, מרגישים "נחותים" לעומת אלה שכן יכולים.
מראה גופני (מוזנח) – אנשים המזניחים את גופם מפתחים דימוי גוף נחות. בעיקר בעולם של היום בו ישנה חשיבות גדולה למראה ולשמירה על הבריאות הפיזית.
קיימים גורמים רבים ושונים אשר עשויים לגרום לאנשים לחוש תחושת ערך עצמי נמוך ולא תמיד ניתן להצביע על גורם ספציפי. יחד עם זאת, עם הרבה רצון ומחשבה, ניתן לנסות ולהבין אלו תחומים בחיים דורשים חיזוק ועשויים לייצר "הפיכה" בתפיסה העצמית.
איך מזהים ניצנים של חוסר הערכה עצמית?
ישנם דפוסי מחשבה פופולאריים בקרב אנשים אשר נוטים לפתח תחושת ערך עצמי נמוך. בדקו את עצמכם, האם אתם חשים אחד או יותר מהבאים?
ביקורתיות יתר – האם אתם מבקרים את עצמכם יתר על המידה? האם שופטים עצמכם בחומרה יותר מידי פעמים? או אולי עושים "שיחות בראש" עם עצמכם ותמיד על הצד השלילי המאשים?
הנמכה עצמית – האם אתם חשים שאתם פחות טובים מעמיתכם לעבודה או לעסקים?
התעלמות מתכונות חיוביות – האם אתם לא מצליחים לראות או להתייחס לצדדים הטובים והחזקים שבכם, ליכולות ולכשרונות?
לא מקבלים מחמאות – אנשים עם דימוי עצמי נמוך מתקשים לקבל מחמאות. זה לא שהם צנועים אלא הם פשוט לא מאמינים שמחמאות נוגעות להם. "לא יכול להיות שאמרו לי שהחולצה יפה עלי".
חושבים שהם הצליחו במזל – מאמינים שלמזל תפקיד מאוד גדול בדברים שהצליחו בהם וכי זה לא נובע מהיכולת והכשרון שלהם.
מה ההשפעה של ערך עצמי נמוך על החיים?
לערך עצמי נמוך השפעה קריטית על איכות החיים ועל ההישגים של כל אדם שהוא. התחושה הזאת גורמת לדיכאון ולסבל, לבושה, לאשמה ולתחושה של חוסר-מיצוי בחיים.
ההרגשה הזאת מייצרת מצב שבו הסובל ממנה אפילו לא מנסה דברים מסוימים עקב תחושת "כשלון מראש", אף שלא בוצע ניסיון. כך למעשה יש המנעות מאתגרים על שלל סוגיהם:
הוא – לא ינסה אפילו לדבר עם אישה שמצאה חן בעיניו, היא – לא תשלח קורות חיים אפילו (כי בטוח לא תתקבל).
או יותר גרוע מכך: הוא – יסכים לקבל יחס נוראי מבת-זוג כי רק כך יכולה להיות לו בת זוג, היא – תסכים לעבודה שלא מכבדת אותה או ליחס מחפיר מהבוס (כי לא מגיעה לה עבודה טובה יותר).
תחושת הערכה עצמית נמוכה גורמת לאנשים להמנע מפעילות חברתית. לא להגיע למקומות בהם שוהים אחרים כמו אירועים, או אפילו להמנע מאימון בחדר הכושר שכן אולי מישהו יחשוב משהו שלילי על המראה שלהם, על איך הם מבצעים תרגיל או על הביגוד שבחרו.
תחושות של ערך עצמי נמוך לעתים מפתחות "פרפקציוניזם" אצל אנשים. הצורך לנסות לייצר משהו בצורה המושלמת שלו לא נובעת מצורך אמיתי, אלא פעמים רבות מתוך התחושה שכל דבר אחר מכך הוא "נחות" וכי ישפטו אותם לחומרה בהנתן חוסר הדיוק הכי קטן. זה גם אחד החסמים הבולטים בקרב בעלי עסקים ויזמים, לעתים הם נמנעים לחלוטין מלהשיק מוצר חדש או שירות רק משום שהוא אינו "מושלם" ובכך מאחרים את הרכבת. בעולם האקדמיה והלימודים – אנשים לא מסיימים מבחנים בזמן רק משום שהתעכבו ללא צורך בעת מענה על שאלה במבחן (בעוד שהתשובה היתה לחלוטין מקיפה ומספיקה).
חיזוק הערכה עצמית – איך עושים את זה?
הערכה עצמית נמוכה אינה גזירה משמים ובסופו של דבר זוהי ההתייחסות שלנו לאירועים שקורים בחיינו וקשורים בנו ובהשקפה הפרטית שלנו עליהם. ניתן לחזק ולשנות לחלוטין את תחושת הערך שלנו ביחס לדברים ספציפיים בחיים (כמו איך אני נראה או כמה אני טוב במקצוע) וכן לשפר גם בנושאים כלליים יותר (האם אני אדם מצליח).
כדי לגשת באופן נכון ופרקטי לעניין חיזוק ההערכה העצמית נפרק לגורמים את תחומי ההשפעה עליהם ניתן ומומלץ לעבוד :
1# שיפור דימוי הגוף – ההשתקפות שלנו במראה היא התמונה הפיזית הכי מוחשית שאנו רואים ביום יום (חוץ מתמונות). אנשים שנראים במיטבם לעתים קרובות יותר מעריכים את עצמם לחיוב ובעלי בטחון עצמי רב, גם אם הם אינם "טובים" בתחומים אחרים של החיים. לכן אחד הדברים הטובים ביותר שניתן לעשות ומוזכר כאן במקום הראשון הוא למידה, חיזוק ושדרוג הכושר, המראה והבריאות הפיזית.
#2 הערכת התכונות החיוביות – כל אדם הוא תמהיל של "הצלחות" ו"כשלונות". לכל אחד יש חוזקות וחולשות. תרגול של התמקדות בתכונות החיוביות שבנו ובהצלחות שאנו משיגים (ואף רישום שלהן) הוא חשוב ביותר – אלה הדברים להתמקד בהם ולהעריך. לעתים כל כך קשה לאדם לסמן את החוזקות שבו ואפשר להיעזר בחבר קרוב או לעשות זאת במסגרת תהליך אימוני.
3# הפחתת ההשוואה לסביבה – לכל אדם יכולות, הזדמנויות, שאיפות וכן מה שהוא בוחר לעשות עמן. מומלץ להתרכז כמה שיותר במה שיש לך ללא השוואה לסובבים אותך. אין לך השפעה על הסובבים אותך אלא רק על גורלך ושם יש לשים את המאמצים.
4# התמקדות בהווה וקריצה לעתיד – אירועי עבר הם לא משמעותיים. הם לא משנים. ההתמקדות צריכה להיות בהווה ומתוך השקפה חיובית לעתיד. אין לך שום יכולת לשנות עבר והצפת אכזבות ותחושות עצב וכעס מהעבר ממלאים בשליליות ולא תורמים דבר.
5# לימוד הנאה מעשיית טעויות – נחלתם של המצליחנים. במקום לבקר ולשפוט עצמך על טעויות, מומלץ ללמוד לראות בהם צעדים נוספים להצלחה. זה נכון בהקמת עסקים, ניסיונות קבלה לעבודה, ניסיונות למציאת בן\בת זוג ועוד. אנחנו צריכים לטעות, לנסות ולהתקדם.
6# לימוד הנאה ממשובים חיוביים – ללמוד להכיר בכך כי יש בנו תכונות שאנשים אחרים מעריכים מאוד ולאמץ גישה חיובית כלפי זה.
7# חקירה אמיתית של שיח פנימי שלילי – הקול הקטן והמעצבן בראש שנותן ביקורת ומדבר בשלילה.. לא להתעלם, אבל לבדוק, האם יש בכך אמת? האם הדיבור העצמי השלילי הזה מבוסס? למשל, האם העבודה שביצענו באמת לא טובה? אפשר לשאול קולגה. האם החולצה הזאת באמת לא מחמיאה? אפשר לשאול חבר קרוב. לא להסכים לקולות שליליים מבלי לחקור את האמת.
לסיכום, כדי שנוכל להעריך את עצמנו לחיוב כפי שאנו מעריכים אחרים, קודם כל נצטרך להתייחס לעצמנו כפי שאנו מתייחסים לחברים קרובים ולאנשים אחרים שאנחנו אוהבים. אנחנו לא כועסים עליהם כשהם טועים, אנחנו לא שופטים אותם לשלילה כל הזמן.
מומלץ לשקול קריאה של ספרים והשתתפות בתכניות שעוזרות להתפתחות האישית בתחומים החשובים לכם ביותר.